המבקש
אברהם פיר כהן

עו"ד איתי ברדה

המשיב:
זאדה (אסמעלזדה) משה
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
14462-07-15

16/07/2015 לפני: כב' השופט צבי סגל

החלטה

ביום 16/07/2015 ניתנה החלטה במסגרתה נקבע, בין היתר, כדלקמן:

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט א' נחלון), שניתן ביום 19.5.15 בהתאם להסכמת הצדדים למתכונת ההכרעה במחלוקות בדרך של פשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בגדרו חויב המבקש לשלם למשיב סך של 475,000 ש"ח וכן סך של 65,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

ביום 7.7.15 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין. 8 ימים מאוחר יותר, היינו - ביום 15.7.15, הוגשה הבקשה דנא. יצוין כבר עתה, כי נחזה שהערעור הוגש באיחור (מבלי שצורפה לו בקשה להארכת מועד), שכן המועד האחרון להגישו חלף ביום 5.7.15. לא זו אף זו, לא נהיר מדוע הבקשה דנא, שכותרתה "בקשה דחופה", לא צורפה להודעת הערעור אלא הוגשה רק בחלוף יותר משבוע לאחר מכן; זאת, בעיקר נוכח העובדה שב"כ המערער העתיק לבקשה דנא את מה שבכתב בהודעת הערעור, החל מסעיף 1 ועד סעיף 118, כך שלא נדרש זמן ממשי נוסף על מנת להכינה.

עוד יוער, כי הבקשה דנא מתפרשת על פני 22 עמודים (!), עת רק לקראת סוף הבקשה (החל מסעיף 119) פירט ב"כ המבקש למעשה לראשונה את הנימוקים לעיכוב הביצוע המבוקש.

תמהני כיצד מחד גיסא, עותר המבקש למתן סעד באופן דחוף, ומאידך גיסא, הוא כולל בבקשתו טיעונים רבים, שלא זו בלבד שאין הם נחוצים בשלב זה לצורך ההכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע, אלא שיש בהם כדי להכביד הכבדת יתר על הטיפול בבקשה ולהשהות שלא לצורך את מתן ההחלטה בה. בקשה לעיכוב ביצוע ראוי שתהא קצרה ועניינית ותתמקד בעובדות ובטענות הרלוונטיות הנוגעות לשיקולים הגלומים בבחינת בקשה מסוג זה. הגשת בקשה במתכונת בה נקט ב"כ המבקש ראויה לנקיטת סנקציה, לרבות בדרך של הוראה למחיקתה ולהסרתה מהתיק.

די במקובץ לעיל כדי לדחות הבקשה.

2. עם זאת ומעבר לנדרש, אציין כי אף לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה. להלן יפורטו נימוקיי.

ככלל, הגשת ערעור על פסק דין אינה מהווה טעם ראוי לעיכוב ביצועו. חריגה מהכלל האמור תהא בהתקיימות שני תנאים מצטברים: סיכויי הערעור מבטיחים; מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש העיכוב (ע"א 1776/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' רפי יהודה (19.1.15)). בין שני התנאים הנ"ל מתקיים יחס שתואר בפסיקה כ"מקבילית כוחות", דהיינו: ככל שמשקלם של סיכויי הערעור גדול יותר, כך ניתן להקל בדרישה לנטיית מאזן הנוחות לטובת המבקש, ולהפך. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה להיעתר לבקשה מונח בשלב זה על שכמו של המבקש (ע"א 3391/15 גיא נ' פריימן (1.7.15)). סבורני, כי התנאים האמורים אינם מתקיימים בנסיבות המקרה דנא.

3. ב"כ המבקש טען לא פעם בגדר הבקשה דנא, כי "סיכויי הערעור לא מצוינים אלא וודאיים" (סעיף 122 לבקשה). אינני סבור כך (ומלכתחילה טענה לפיה סיכויי ערעור הינם "ודאיים" אינה נטולת קושי באופן מובנה).

אף שאינני קובע מסמרות בדבר בשלב זה, הרי שעל פניו לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור כה גבוהים. כידוע, עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור "רגיל". הרף הניצב בפני בעל דין הטוען כי פסק דין שניתן בעניינו על דרך פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט הוא מוטעה או לא סביר, הינו רף גבוה במיוחד. כפועל יוצא מכך, הרף הניצב בהתערבותה של ערכאת הערעור בפסק דין על דרך של פשרה הוא גבוה במיוחד. בית המשפט ייטה להתערב בפסק דין של פשרה רק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו (רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (8.4.14); ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ ואח' נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337 (17.1.99)). על פני הדברים, ספק אם המקרה דנן נכנס בגדרם של מקרים חריגים אלה.

4. זאת ועוד. המדובר בבקשה לעכב ביצוע פסק דין כספי. ביצועו של פסק דין כספי יעוכב, ככלל, במקרים חריגים ונדירים שבהם יעלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו מהמשיב אם ערעורו יתקבל או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך. ב"כ המבקש טען, כי הנזק שייגרם למבקש באם לא יעוכב פסק הדין, עולה לאין שיעור על הנזק שעלול להיגרם למשיב באם יעוכב פסק הדין. דא עקא, שלבד מאמירה סתמית ולאקונית זו (והפנייה קודם לכן לציטוט מהפרוטוקול המתייחס לתשובה בה צוינו המלים "הייתי במצב כלכלי קשה"), לא ניתן הסבר מדוע טען כפי שטען ואין פירוט נוסף. בכך לא סגי. טענה בדבר אי-יכולת פירעון של המשיב צריכה להיתמך בתשתית ראייתית מספקת (ע"א 136/14 דן אופ בע"מ נ' CORNUCOPIA EQUITIES LTD (10.3.14); ע"א 5963/10 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (26.8.10)).

5. הבקשה נדחית אפוא. שקלתי אם להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה (משלא נתבקשה תגובה אין לחייב בהוצאות לזכות הצד שכנגד). לא בלי היסוס, החלטתי להימנע מכך.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי הצדדים.

לחץ כאן
לחץ כאן
לחץ כאן
לחץ כאן
שקופית קודמת
שקופית הבאה

מידע נוסף על משפחת גינו

תמי גינו

תמי גינור

עו"ד תמי גינור

לכאורה כי תמי גינו ( תמר גינור ) והתובעת הינן הזוכות בצוואה של עיזבון המנוחה בחלקים שווים. התובעת מתנגדת לקיום הצוואה וכך גם אחייני המנוחה .

תמי גינור עורכת דין

המשך בקרוב מאוד

נפגעתם מעורכת דין תמי גינו

זה הזמן לספר לנו על זה
© 2022 - חדשות ישראל באינטרנט
אלוהי המוסר ברשת למען יראו וייראו